בדיקות שייחסכו מיליונים?
(צילום: משי בן עמי)
האם בקרוב נוכל להיפרד מהמטוש? כבר שנה וחצי שאנחנו מורגלים בבדיקות המטושים, בדיקות שאינן נעימות וגם צורכות משאבים רבים ממערכת הבריאות. אולם כעת, מחקר ישראלי חדש מגלה ששטיפות פה מדויקות כמו הבדיקה במטוש, ועשויות לחסוך למדינה כסף רב.
פרופ' אלי שוורץ, מומחה לרפואה פנימית ומחלות טרופיות ונשיא האגודה הישראלית למחלות טרופיות, כבר חוקר זמן רב אפשרויות אלטרנטיביות לבדיקות הקורונה. כיום, בדיקת הקורונה מתבצעת עדיין באמצעות מטוש המוחדר למעמקי האף. הבדיקה לא נעימה ולעתים גם מעט מכאיבה, דורשת איש צוות לביצועה והזמן הנדרש להליך מתבטא בתורי ענק בתרי הבדיקות. בנוסף, עלות ערכת הבדיקה עצמה, הכוללת צמד מטושים ונוזל מיוחד, מסתכמת בסכומי עתק בתקופה בה נדרשות כ-100,000 בדיקות ביום.
קראו עוד:
החוקרים ביקשו לבדוק האם ניתן להחליף את בדיקות המטוש הנשלחות למעבדה ובודקות נוכחות של נגיף הקורונה באמצעות שטיפת הפה בסליין, תמיסת פיסיולוגית של מי מלח, ויריקתם למבחנה המועברת למעבדה, לשם בדיקת PCR.
החוקרים בדקו 137 דגימות של חולי קורונה שאושפזו במלוניות קורונה, בשלבים שונים של מחלתם, כאשר חלקם מאומתים אך ללא תסמינים. החולים עברו את שני סוגי הבדיקות - מטוש ומי פה - במקביל, וכל הבדיקות נשלחו למעבדה המרכזית לנגיפים בשיבא ונבדקו בשיטת PCR.
המחקר, שהתפרסם ב-European journal of clinical microbiology & infectious diseases, התמקד בטכניקת PCR המהווה את בדיקת הבחירה ("הגולד סטנדרט") לאיבחון קורונה. הממצאים הראו כי שטיפות הפה היו רגישות במידה זהה באיתור שניים מתוך שלושת הגנים של נגיף הקורונה שנבדקים באמצעות המטוש. באיתור הגן השלישי (המכונה N), רמת הדיוק בזיהוי הגיעה ל-84%.
בנוסף בדק המחקר נוזלים נוספים המשמשים לשטיפות פה בקרב 361 דגימות – אך לא נמצא נוזל שבו התקבלו תוצאות טובות יותר משטיפות סליין.
"בתוך דקות ספורות ניתן יהיה לדגום עשרות תלמידים"
"לא החמצנו את האנשים המידבקים באף דגימה - רמת הדיוק שלה עולה אפילו על הבדיקות המהירות", ציין פרופ' שוורץ בריאיון הבוקר (ג') לאולפן ynet, והעריך כי עלותה של הבדיקה היא כחצי שקל לעומת 15 שקל בבדיקה על ידי מטוש.
טענת פרופ' שוורץ, באמצעות הבדיקה, ניתן יהיה לא רק לחסוך כספים רבים למערכת הבריאות, אלא גם לבצע בדיקות לקבוצות גדולות בו זמנית: "אפשר יהיה למשל לבדוק כיתה שלמה של ילדים בבת אחת", מציין פרופ' שוורץ, "כולם יגרגרו את מי המלח וירקו לתוך המבחנה, וכך בתוך דקות ספורות ניתן יהיה לדגום עשרות תלמידים, בעלות זעומה למערכת הבריאות, ללא צורך באנשי צוות רפואי רבים וגם ללא השימוש הלא נעים במטושים. ובכך ניתן יהיה להגביר היענות של הנבדקים לביצוע בדיקות חוזרות".
